בתחילת הקורונה, עבודה מרחוק התאימה לרובנו. עם זאת, לאחר שנוצרה שגרה חדשה, אנשים החלו לאמץ את הגמישות שיש בעבודה מהבית. לצד האופציה לעבודה היברידית, הרגלי העבודה ממשיכים להשתנות. על פי סקר שנערך במרץ 2022, כמעט 50% מההנהלות דורשות כבר, או ידרשו לעבודה במשרה מלאה בתוך שנה. החזרה למשרד פירושה שהעובדים חייבים להסתגל למצבים חדשים, במיוחד לחוסר השליטה בסביבת העבודה, בה הם ניפגשים עם עמיתיהם, פנים אל פנים. כתוצאה, הנהלות חייבות לשקול מחדש איך לתמוך בצרכים האישיים של עובדיהם. איך על ידי יצירת סביבות עבודה חדשניות, מתקדמות וגמישות מודגש הנושט של ווחת העובד, יכולת הריכוז שלו, הפוקוס ושליטתו על עבודה נוחה, שקטה ויצירתית. ככל שחברות בוחנות מחדש את המרחבים הפיזיים שלהן, חשוב להם להבין כיצד הסחות דעת מושפעות מהחושים ומהאופן שבו אנו חווים את סביבת העבודה החיצונית שלנו. דרך החושים שלנו אנו חווים הסחות דעת שמקשות על הפרודוקטיביות. תכנון אדריכלי חייב לקחת את זה בחשבון. מתכנן שמודע לבעיה ישים דגש על הרווחה האישית הקוגניטיבית והסנסורית של העובד בחלל. עליו לדאוג לתחושת הנוחות של העובד והרגשה שהוא עובד בסביבה הטבעית כדי שיבואו לידי ביטוי הביצועים הגבוהים שלו. אדם שמרגיש נוח ונעים בסביבתו, עובד ברוגע, ביצירתיות ומרוצה יותר במקום העבודה. עיצוב שלוקח בחשבון את המציאות החדשה, יתייחס לשלושה נושאים מרכזיים:
הבחירה, הרשות והקצאת הכלים המתאימים – Choice, Permission, and Appropriate tools.
יש להכיר בכך שלעובדים שונים יש אישיות שונה ובהתאם גם ספים שונים של סובלנות. עובדים מתמודדים באופן שונה ואישי עם כל גירוי חושי. כמעצבים, עלינו לתכנן את החללים כך שיתמכו בצרכים השונים והספציפיים של העובדים לאורך כל יום העבודה. עלינו לתת מענה יעיל לנושא הרווחה האישית, זה חשוב מאד, וטוב יותר לעסק.
כאשר הנהלות של ארגונים וחברות מבקשים מעובדיהם לחזור למשרד, הם עשויים לקבל תגובה הודפת בשל החשש מעבודה בחלל רועש, עם הסחות דעת, שפוגעות בפרודוקטיבית של העבודה פנים אל פנים, זאת בהשוואה לחוויית העבודה בבית. לא קל לשמור על פוקוס ומיקוד בפרקי זמן ארוכים. מחקרים מראים שעובדים מרגישים זאת לעתים קרובות ו– 70% מודים שדעתם מוסחת בעבודה. רק 57% מסכימים שמקום העבודה שלהם מאפשר להם לעבוד באופן פרודוקטיבי.
מה זה אומר לגבי עסקים? מחקר בנוגע לפרודוקטיביות מצא כי עובדים בארה”ב מאבדים 2.1 שעות בכל יום עקב הסחות דעת. עובדה שאם מתרגמים לשעות מדובר ב 28 מיליארד שעות ו 588 מיליארד דולר אבודים מדי שנה. המחקר גם גילה כי מקומות עבודה רועשים וטלפונים ניידים הם הגורמים העיקרים לרוב הסחות הדעת. הסחות דעת חיצוניות נוספות עלולות להיגרם גם מריחות חזקים של ארוחת הצהריים של מישהו, או שיחה בין עמיתים שמתרחשת בשולחן שליד. 
הסחות דעת במקום העבודה יכולות לבוא במגוון צורות. למתכנני הפרויקט, יש כלים בהם ניתן לנקוט כדי ליצור סביבת עבודה שמותאמת לכל עובד, ומסייעת לו להישאר ממוקד ולהרגיש בנוח. ניתן לעשות זאת ע”י התחשבות בקשת החושים: ראייה, שמיעה, תחושה, ריח, טעם, איזון ומודעות לגוף.
ארגונים מובילים יצטרכו לאזן בין צרכים העובד לבין מטרות העסק, תכנון המבנה ותרבות הארגון. למרות שזה אולי נראה מובן מאליו בשנת 2022, חשוב להסתכל אחורה כדי לקבוע מה אנחנו יכולים ללמוד על העתיד.
בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, מקומות העבודה כבר פחות ופחות מחזיקים בקונספט של עמדות עבודה בקיוביקים אישיים, ועברו לעבודה בחלל פתוח, על שולחנות משותפים (“בנצים”). מספר מרחבי העבודה השיתופיים בשנות ה-90 היה קיים, אך במספר מוגבל. אף אחד מהפתרונות הקיצוניים האלה לא מספק סביבת עבודה אידיאלית שמתאימה לכולם. אין כלל אחד ומוחלט של תכנון ועיצוב סביבת עבודה שאפקטיבי לכל מקום עבודה מודרני. עם הקורונה, משרדים רבים החלו להימנע מעיצוב סביבת עבודה בחלל הפתוח והרועש, (שנחשב לחסכוני בנדל”ן) והתחילו לאמץ חללי עבודה גמישים יותר, כאלו שניתן לשנות במהירות, כך שיהיו מתאימים לצרכים המשתנים של העובדים. גישת תכנון ועיצוב חלל עבודה שממוקד בבני אדם – צריכה להכיל את האתגר של רגישות חושית אישית ששונה מאדם לאדם. גישה זו משקפת את הפילוסופיה שעיצוב יעיל צריך להיות גמיש ויכול להשתנות ע”י המשתמשים בחלל. כך למשל “דיירי” החלל מושפעים מאד מהאיכויות האקוסטיות, הטקסטואליות והוויזואליות בסביבת עבודתם. בחירת פרטי הריהוט ובחירות התאורה התומכת, ישפיעו על האופן שבו אנשים שונים חווים את סביבת העבודה. בעוד חללים בעלי מרקם עמוס וצבעוני יכולים לדרבן יצירתיות, השימוש במשטחים רכים ובצבעים טבעיים, יכול לתרום לתחושת רוגע. אופן התכנון האדריכלי יכול לתמוך בהתנהגויות הרצויות, כשנשלב פרטי עיצוב בהתאם לרצוי.
שילוב אלמנטים של עיצוב חושי בסביבת העבודה
עיצוב שממוקד בפרט פירושו יצירת מגוון “סביבות חושיות” שיסייעו לטיפול בבעיות קשב וריכוז, הסחות דעת וחוסר שליטה בסביבת העבודה במשרד. בסופו של דבר המטרה שלנו לתומך ברווחה הקוגניטיבית הפרטית של העובד. כאדריכלים וכמעצבים אנו חייבים לשקול שני גורמים עיקריים המשפיעים על תגובת הפרט לגירוי חושי –האחת: סוג האישיות של העובד והשניה הפרופיל החושי שלו. פסיכולוגים מודרניים רבים עובדים על קונספט של “חמשת תכונות האישיות המובילות” או “מודל האוקיאנוס”. חמשת סוגי האישיות הם: הנוטים לפתיחות ולחוויה, הנוטים למצפוניות, הנוטים לחוצפה, הנוטים לנעימות והנוטים לנוירוטיות. כל סוג של אישיות כולל תכונות וספים שונים של סבלנות. כל אישיות מגיבה אחרת הן לסביבה והן לעמיתים לעבודה. לכל אחד יש תגובה נוירו-פסיכולוגית ייחודית ומולדת, שבה הוא מעבד מידע וגירוי חושי. הפרופיל החושי של הפרט משפיע על הפרודוקטיביות והביצועים שלו בעבודה, בסביבה בה הוא נמצא. למעשה אנחנו מתמודדים מול קבוצת עובדים בעלת “מגוון נוירולוגי”. neurodivergent – מונח שנימצא בשימוש רחב, וניתן בזכותו לזהות ולחלק את העובדים לקבוצות של אנשים שאובחנו עם אותם הבדלים נוירולוגיים. כשמדובר בכוח עבודה כה מגוון, חיוני שסביבות עבודה יציעו מגוון רחב של מרחבים שונים, המספקים גירויים רגשיים שונים ורמות הסחת דעת שונות (לפי סוג האישיות והפרופיל החושי השונה). למעשה כל עובד יכול לעבור דרך סביבות העבודה השונות, בהתבסס על העדפותיו, וצרכיו החושיים, ולהתאים לעצמו את הסביבה שנעימה לו לעבודה במהלך היום. לדוגמה, יש אנשים עם סף חושי גבוה, שירצו לעבוד בסביבה שקטה, פרטית ומטופלת אקוסטית, עם תאורה אישית מתכווננת, או בקרת מיזוג וטמפרטורה. חשוב לציין שבחירה לבדה אינה מספיקה – חייב להיות אישור תרבותי, אירגוני לעבוד בגמישות זו, בפנים ובחוץ, בפטיו, או בגן, בחדר או בקפיטריה, בכורסה מפנקת או עם הרגליים למעלה.
תפקידו של עיצוב ביופילי
כבני אדם, יש לנו משיכה פנימית לטבע ולתהליכים טבעיים. עם זאת, יותר מ 50% מאוכלוסיית העולם חיים בערים ובאזורים עירוניים. אנשים מבלים לעתים קרובות כ -85% מזמנם בתוך מבנים. באמצעות עיצוב ביופילי, אפשר לשפר את חוויית השהייה, הבריאות והרווחה, גם בתוך מבנה, אם משקיעים בשיפור הפרמטרים ויצירת הקשרים הקרובים לטבע.
כאדריכלים ומעצבים אנו מתיחסים לכל החושים בתכנון עיצוב סביבת עבודה. אנו עושים שימוש בעקרונות עיצוב ביופיליים, ומביאים את הטבע לתוך הסביבה הבנויה. כך אנו יכולים לסייע לתמיכה ברווחה הקוגניטיבית האישית והכללית. ביישום גישה עיצובית זו בתכנון אזורים שונים במשרד, קל יותר ליצור סביבת עבודה התומכת בגירויים החושיים של העובדים השונים ובהתאמת אזורים מגוונים שיכולים לתת מענה לכולם.
בשיטת עיצוב ביופילי, יש סולם של גירויים חושיים שאנו מביאים בחשבון, מהגבוה לנמוך. סביבות חושיות בעלות גירוי גבוה הן סביבות חברתיות יותר, פתוחות ושמעודדות שיתוף פעולה. יהיה בהן הרבה גירוי חושי ופעילות מגוונת, ואפשר לדמות אותן לסביבת “יער גשם” כי הן עשויות לכלול רעשי סביבה מובנים, יותר גירויים ויזואליים, פסלים קינטיים, מחיצות זכוכית, צמחים שונים, יצירות אמנות ודפוסים.
לעומת זאת, סביבה חושית בעלת גירוי נמוך, תהיה מעוצבת עם פחות גירויים חושיים. לעתים קרובות סביבה חושית כזו תהיה בעלת תאורה נמוכה, ריהוט רך וכמה שפחות רעש – כמעט מזכיר מערה. חלל כזה יעוצב בקו נקי ושקט, פחות “בלאגן”, בידוד רעשים יעיל, גוונים שקטים ותאורה רכה.
על ידי מתן מגוון מרחבים שמעוצבים במנעד רחב של גירויים וחושים, העובדים מקבלים שליטה רבה יותר על סביבתם. הם יכולים לעבוד יותר זמן ובלי צורך לקחת פסקי זמן למנוחה, שוב ושוב. בבחירת החומרים והמרקמים, סביבות עבודה יכולות להיות מצוידות כך שיתמכו במגוון הרחב של הצרכים והגירויים. כך לדוגמה, שטיח טקסטואלי עשוי מאד לשמש סביבה פתוחה שמספקת גירוי חושי גבוה.
הצעה של חלל עם מגוון רחב של אזורים, מאפשרת לכל עובד לשקול את ההעדפות האישיות שלו וליישם אותם על האופן שבו הוא ניגש למשימה שלפניו, כדי שיוכל לספק את העבודה שלו באופן הטוב ביותר.
חזרה לשורשים
בשנים האחרונות, מיינדפולנס ורווחה קוגניטיבית הפכו להיות ראשונים במעלה כשמדובר בפרויקטים של תכנון סביבות עבודה ולא רק בקהילת ה- A&D. עם לקיחת השראה מהטבע, עיצוב ביופילי מאפשר לאדריכלים ומעצבים לחזור לשורשים של התנהגות חושית אנושית. אנחנו האדריכלים יכולים להחזיר את השליטה החושית לידי העובד ,ובכך לסייע לעובדים ליצור קשר עבודה בריא יותר, עם זיקה חזקה למקום העבודה.
מחקרים מראים שגישה זו יכולה להוביל את העובדים לחוות פרודוקטיביות מוגברת ולהפחית חרדה, מתח ושחיקה. גישה של חזרה לשורשים מסייעת לעובדים להרגיש יצירתיים וחדשניים יותר. מתן מבחר של מרחבים חושיים בסביבת העבודה הוא הזדמנות לאדריכלים לאפשר למנהלי הארגונים לסייע לעובדיהם ליצור מחדש יחסי עבודה בריאים, לחוות חוויה של עבודה נעימה בסביבה מזמינה ונוחה, דווקא בתקופה מאתגרת זו. עתיד מקום העבודה מעולם לא היה כל כך מרגש.
בעוד חללים בעלי מרקם עמוס וצבעוני יכולים לדרבן יצירתיות, השימוש במשטחים רכים ובצבעים טבעיים, יכול לתרום לתחושת רוגע.
השימוש במשטחים רכים ובצבעים טבעיים, יכול לתרום לתחושת רוגע. אופן פעולה של תכנון אדריכלי מסוים יכול תמוך בהתנהגויות רצויות על ידי שילוב פרטי עיצוב בהתאם לרצוי
לעומת זאת, סביבה חושית עם גירוי נמוך, תהיה מעוצבת עם פחות גירויים. לעתים קרובות סביבה חושית כזו תהיה בעלת תאורה נמוכה, ריהוט רך וכמה שפחות רעש – כמעט מזכיר מערה. חלל כזה יעוצב בקוו נקי, פחות “בלאגן”, בידוד רעשים יעיל ותאורה רכה.
